אוהדי כדורגל ומה שבניהם/ עדן הרשקוביץ

מהדרבי דה מנדונינה ועד דרבי ה
קאפיטל, מהצפון הלוהט ועד הדרום האכזר, המשחקים באיטליה כבר ממזמן הפכו להרבה יותר מ90 דקות. בפרק הזה ניגע בקבוצות בכל רחבי ארץ המגף. נבין מי אלו האולטרא' שעומדים מאחורי הקבוצה, ועד כמה ההשפעה שלהם חזקה במגרש אך גם מעבר לו.

אולטרא' – מעבר לגבול. קיצוני.

האולטראס הן קבוצות או ארגוני אוהדים שחרטו על דגלם להיות קיצוניים בכל מה שקשור לאהבתם לקבוצה. תפאורות ענק, דגלים, פלקטים, רצועות בד, גלילי נייר וכמובן גם אבוקות ורימוני עשן הם מראה שכיח במשחקים של ארץ המגף. כיום באטליה ישנם מעל 380 קבוצות אולטרא'. מהבויז של פארמה ועד האולטרא' טיטו של סמפדוריה (הראשונים להשתמש במושג אולטרא') האוהדים מציפים קבוע כל מקום שרק אפשר לחשוב. קיצוניות, תשוקה ואי שפיות זה דבר שניתן למצוא כיום בכל מגרש ובכל משחק. עבור האולטראס, משחק הוא עולם ומלואו – לא משנה נגד מי, לא משנה מתי, האולטראס יהיו שם. אבל הכי חשוב, כולם ידעו שהם שם.

האולטרא' באיטליה החל להתרומם ולהתארגן בשנות ה70. למעשה, הארגון הראשון שקם בהתהדרותו של האולטרא היה הפוסה דה לאוני שמשתייך לקבוצת מילאן. הFDL אומנם כבר לא קיימים, אך אחריהם סיפורים מרתקים ואפילו מעצבי דרך. יש יגידו הארגון המשפיע ביותר בעולם.


ימיה הראשונים של הפוסה דה לאוני


במקור, עוד לפני עלייתו של הארגון, חבורה קטנה של אנשים החליטו לתת צבע ליציע סאן סירו הישן בו מילאן שיחקה. החברה תפסו מקום ביציע 18 והכניסו למגרשים דגלים וקונפטי שכל מטרתם היה להוסיף צבע ומראה חדש לכדורגל האיטלקי. לאחר מכן בשנת 1972, היציע עבר אל מאחורי השער הדרומי – ה CURVA SUD, הוכנסה ליציע גם תמונתו של צ'ה גווארה ולמעשה הארגון השתייך לצידו שמאלי של המפה והותיר חותם בכל מה שקשור לכדורגל ופוליטיקה. בשיאו, הפוסה מנה כ15 אלף חברי ארגון (!) ועד היום נחשב הפוסה לארגון הגדול ביותר שקם. בשנת 75 קם ביציע הקורבה סוד ארגון גדול נוסף, הבריגדה רוסונרי. הBRN התחברו לפוסה יחד ביציעי הקורבה סוד כשמתחתם ביציע ישב ארגון נוסף – הקומנדו טיגרה. ב2005 חל אירוע מכונן בכל מה שקשור לעולם האולטרא' ולא רק באיטליה. ב29 באוקטובר לפני המשחק בין יובנטוס למילאן נגנב דגל הארגון של הויקינגים המשתייכים ליובנטוס על ידי חבורה שמקושרת ליריבה ממילאנו. החבורה מטורינו ארגנה את התגובה בצורה מתוכננת וכואבת. לאחר חזרתם של המילאנזים מהולנד עם קבוצתם במשחק ליגת האלופות, חיכתה לפוסה הפתעה לא צפויה. הויקינג תקפו את הפוסה, והתוצאה של התקיפה הייתה גניבת השלט המרכזי. לאחר לא מעט לחצים הגניבה הובילה לפירוק הארגון והותירה את הקורבה סוד בלי בעלי בית אמתיים. כמה ניסיונות כושלים של לקיחת האחריות על היציע מצד ארגונים בודדים, לא גרמו לשינוי משמעותי ונפתח ארגון מוביל חדש בשם Guerrieri Ultras בקורבה סוד שמאחד את כמעט כל הארגונים יחדיו. ניסיון זה גם לא צלח תקופה ארוכה, וכיום הארגון השולט ביציע הוא הקורבה סוד מילאנו שמונה חלק נרחב מהפוסה וכמובן מהברגידה בגלגוליהם הקודמים.






מהצד השני של הכביש (והמגרש) ניתן למצוא את ה CURVA NORD של אינטר. אינטר קמה מתוך מעמד הבורגנים ובהפיכה מוחלטת לקבוצת מילאן. למעשה, מילאן ואינטר חולקות את אותו המגרש, אך בכל פעם שאינטר משחקת, המגרש נקראת הג'וזפה מיאצה ולא הסאן סירו כפי שמכונה שמילאן משחקת. בניגוד גמור לצד האדום, אינטר משויכת לצד הימני של המפה ואפילו לצד הימני קיצוני של המפה. בתוך הקורבה נורד ישנם כמה קבוצות של ארגונים עד היום. הבויז סאן 1969 הם הותיקים, יחד איתם האולטראס שקמו ב1975. הויקינגים וה Irriducibili שקמו ב1988 שנחשבים לימין הקיצוני. הIRR הוקם אחרי סגירתו של ה Skins בשל חילוקי דעות קיצוניים ביציע עצמו.

לקורבה נורד ישנו כמה "עמיתים" ברחבי העולם, ואפילו באיטליה עצמה. דבר שדי מקובל בעולם האולטרא'. ידידות בין מועדונים יכולה לבוא מתוך אידיאולוגיה (קרי פוליטיקה) או מתוך יריבות משותפת לשתי הצדדים. הקשר בין לאציו לאינטר הוא דוגמא מצוינת לקשר אידיאולוגי. שתי המחנות נמצאות בצד הימני קיצוני של המפה, וחולקות לא מעט דעות דומות בקשר לקבוצה ומחוץ לה. אומנם בד"כ לא מקובל לשתי קבוצות מאותה מדינה לשתף פעולה, אבל גם מקרים כאלו ניתן למצוא לא מעט.


ואם כבר עברנו לצד הימני בעיר בירה, לאציו מאופיינת לא מעט בסיפורים על קשר ישיר לסממנים נאצים ופאשיסטים כמו הצדעות במועל יד או הסיפור האחרון בעונה החולפת שבו הכינו סטיקר בדמותה של אנה פראנק עם חולצתה של היריבה המרה – רומא. אבל לא רק סיפורים כאלו אפשר לשמוע בקורבה נורד. הקהל של לאציו התאפיין תמיד באהבה הקיצונית שלו, הסיפור מאחורי האוהדים של לאציו התחיל ב1978 בקורבה סוד דווקא, היציע שמשמש קיום את הארגון של השכנה מרומא, הוקם ארגון הויקינג. עוד לפניו בקורבה נורד המקורי, לאחר כמה גלגולים של ארגונים קטנים הוקם האיגלס, הארגון הרישמי הראשון של לאציו. בשנות ה80 לאציו לא הייתה קבוצה גדולה כפי שאנחנו מכירים כיום. הקבוצה הידרדרה עד הליגה שנייה ולמעשה ההקמה של הארגונים הובילה לכמויות אוהדים שלא נראו כמוהם, אפילו לא בליגה הראשונה, והקורבה הייתה למעשה הפנים והתשוקה שמושייך ללאציו. 80 אלף אוהדים במשחק בית נגד קטאניה ועוד 20 אלף שטיילו עד פיזה היו הסימן לכך שמקומה של לאציו בצמרת הכדורגל האיטלקי. ב1987 חל המהפך האמיתי ביציעי הקורבה נורד. במהלך המשחק בין לאציו לפאנדובה נתלה שלט באורך 10 מטר. על השלט התנוסס השם Irriducibili - פירושו בלתי מנוצחים. הIRR תפסו שליטה על היציע ולמעשה איחדו את הקהל העצום הזה במטרה אחת, להוביל את לאציו לימים היפים. לימים אלו נעלמו לא מעט קבוצות מתוך היציע. ואם רוצים להבין את כוחו של הקהל, אז דוגמא מיוחדת לכך היא שהקבוצה לא משתמשת בספרה 12 שמוקדשת כל כולה, לשחקן ה12 – האוהדים. דבר שמקובל בד"כ רק כלפי שחקני עבר מסוימים או מקרים מאוד חריגים.


קהל האוהדים של לאציו

קבוצה נוספת שאת הנאמנות של הקהל שלה ראינו בליווי לכל מקום, גם למקומות שלא הכירו בעבר, זו הקבוצה המעוטרת במדינה, יונבטוס. כזכור בשנת 2006 קיבלה הגברת הזקנה עונש של ירידת ליגה בעקבות שחיטות שופטים ולראשונה מצאה את עצמה בסריה B. הקבוצה קיבלה את ההחלטה בצורה נוראית, אך האוהדים של יובנטוס ראו בכך הזדמנות לפגוש קבוצות שעימן לא ניפגשו המון זמן כמו נאפולי וג'נואה. למעשה בין היריבויות המרות עברו כמעט עשור שלם ללא מפגש, דבר שגרם לסריה B להיות רותחת מתמיד. במהלך שנות ה70 החל להרומם רוח האולטרא' בקהל בטורינו, כשהארגונים הראשונים היו משויכים למעשה לצד השמאלי של המפה. ב1977 חל השינוי המשמעותי הראשון שהוקם הארגון Gruppo Storico Fighters ולמעשה איחד את כל היציע יחדיו. לאחר פתיחתם של עוד כמה ארגונים קטנים הגיע רגע המפנה. כעשור לאחר פתיחת הפייטרס, יצאה יובנטוס למשחק חוץ אצל פיורנטינה. לאחר מהומה קשה בין הצדדים החליטו היובנטינים על איחוד והקמת ארגון חדש – Drughi על שם החבורה האלימה מהסרט התפוז המכאני. הדרגוי מנה סביב ה10 אלף חברים עד אמצע שנות ה90 והיה למעשה הארגון השולט ביציעים של יובנטוס. ב1993 החליטו חברי הארגון הישן הפייטרס להיפרד ולהקים חזרה לחיים את הארגון ולמעשה לאחר כמה שנים הפכו להיות הארגון המוביל בדלה אלפי. כיום, יושבים הארגונים ביציע הדרומי של יציעי האליאנס בטורינו. כשהשליטה הבלעדית היא של הדרגוי כשארגונים קטנים כולל טרנספורמציה של הפייטרס עדיין שם.

ואם נגענו מעט בצפון, אנחנו חייבים לעבור ליריבה המרה של הביאנקונרי שבאה מהדרום – נאפולי.

החמורים הקטנים קבוצה מאוד מיוחדת, קבוצה שתמיד נחשבה כמזוהה עם כולם. אין לה מעמדות כמו שהיה ניתן לראות בקבוצות גדולות אחרות, אבל מה שכן מאפיין את הקהל של האזורי הוא התשוקה האין סופית.

האולטרא' בנאפולי החל לגדול במהלך שנות ה70 בקורבה A וקורבה B בסאן פאולו הישן. בדומה להמון קבוצות באיטליה, הארגונים נמשכו לימין הקיצוני. הקומנדו אולטרא' החל לשלוט ביציעים עוד בסוף שנות ה70 כשהארגון השני הגדול היה הפלומלה. הארגונים היו כל כך פופולארים ברחבי הסאן פאולו, עד כדי כך שחילקו מגזינים ואף העלו תוכנית טלויזיה שמנתה 900 אלף צופים(!) והיו לפורצי דרך של ממש בכל היבט עולם האולטרא'. המפנה בכל מה שקשור לאוהדי נאפולי התרחש בלוויה של אחד ממקימי הארגון הפלומלה נהרג. בלוויה נכחו נציגים מכל הארגונים ולמעשה נכחו 5 אלף אנשים. לאחר המקרה התאחדו כל הארגונים, מהקטן לגדול לשם אחד – אולטרא' נאפולי גרופ שכולנו מכירים עד היום למרות שניתן לפעמים לראות שלטים של אותם ארגונים ישנים.



קהל אוהדי נאפולי במגוון ראווה מדהים ( מתוך : ויקיפדיה)

אבל כמה שהתשוקה היא דבר ממכר ויפה, ככה היא גם נפיצה. לא מעט מקרי אלימות התרחשו ברחבי איטליה. וחלקם אלימים ביותר. אחד המפגשים המרתקים והמתוחים ביותר בארץ המגף הוא הדרבי של הקאפיטל בין רומא ללאציו. כל מפגש בעיר הבירה הופך לשדה קרב של ממש כשהמקרה הידוע הראשון היה המוות של אוהד לאציו על ידי זיקוק שנורה מתוך היציע של רומא אי שם בשנות ה70. עוד לפני כן, בדרבי דה מנדונינה של מילאנו, ראו לראשונה קרב בין ארגוני האוהדים שכלל סכינים וחפצים נוספים. דבר שלא התקבל על הדעת בכלל במגרשי כדורגל לפני כן. סיפור נוסף התרחש גם כן בעיר הבירה ב2004 כאשר אחרי גל שמועות על הרג של אוהד לפני המשחק על ידי המשטרה, פרצו האוהדים למגרש וגרמו לפיצוץ המשחק תוך כדי שימוש רב באלימות שנמשכה גם אחרי פיצוץ המשחק. במהומות נפצעו מעל 100 אוהדים. שלוש שנים לאחר מכן, בקאטניה שבדרום המדינה, במשחק בין הקבוצה המקומית לפלארמו נהרג שוטר ועוד 60 אנשים נפצעו במהומה שהתרחשה מחוץ למגרש. אך ב2007 קרה מקרה קיצוני שאיחד את כל אוהדי הכדורגל בארץ המגף. עוד לפני המשחק בין לאציו לאינטר, נורה אוהד לאציו גבריאל סנדרי על ידי שוטר ונהרג. הערכות הראשוניות הורו על מהומות שחרגו בין הקהלים, אך כשהתברר המקרה האמיתי הקהל בכל רחבי המדינה החל בהתפרעויות ישירות כנגד, איך לא, המשטרה. אפילו ברחבי כל אירופה היה ניתן לראות שלטי מחאה שמצטרפים לברכות כנגד המשטרה ובעד האוהדים. המשחקים במדינה הופסקו ורוחות המלחמה החלו לנשוב. המקרה הקיצוני הראה לכל מי שחשב אחרת, שהאולטרא' הוא חזק מתמיד.

לסיכום, מי שרוצה לחוות תרבות אוהדים וכדורגל אמיתי, חייב לבקר בכל מגרש באיטליה.

העולם חייב המון לאותה תרבות שצמחה, וניתן לראות זאת גם במקומות הכי נידחים בעולם. השימוש במילה הזו כיום מהווה עולם ומלואו לכל מי שקשור לכך.


בפרק הבא נעסוק במדינה שמחולקת אחרת. מהקלאסיקו הגדול ועד הדרבים הכי חמים שלעיטים מחלקים את המדינה כולה. נעבור לספרד שם הארגונים הקיצוניים ספגו דיכויי אכזר ורק לאחרונה חזרו בשמות מחודשים ובפנים ישנות

כותב הטור הנו סטודנט במכללת ספורט פאנל בקורס כתבי ספורט לפרטים על קורס כתבי ספורט לחץ כאן תגיות: #כתב_ספורט #שדר_ספורט #קורס_כתבי_ספורט #קורס_שדרי_ספורט #קורס_תקשורת_ספורט #כדורגל #ספורט #ליגת_העל #נדב_יעקבי #אורי_קופר #מנהלת_הליגות #כדורסל #סקאוטינג #אנליסט_כדורגל #ניו_מדיה #דוברות #דיגיטל #טניס #ערוץ_הספורט #ONE #WALLA #וואלה #לימודים #מכללה #תקשורת #אצטדיון


כל הזכויות שמורות | עיצוב ובנייה: קבסה תקשורת 2020