ביקום מקביל / אפי בריק

לאוהד האירופאי הממוצע יש מלאי עצום של משחקי כדורגל לצפייה במהלך השנה. כמעט בכל יום, "אוהדי הכורסא" שולטים ביד רמה בשלט הטלוויזיה האומלל, שאילו היה מודע לעובדה שהוא מוגבל לשישה עד עשרה ערוצים בעלי תוכן זהה, כנראה שהיה מבקש להיוולד כשלט למזגן רחמנא לצלן.

התוכן במקרים לא מעטים אינו עולה בקנה אחד עם ההגדרה העונה למשחק כדורגל, אבל כמו בחיים, הרגעים הגדולים ממשיכים בזיכרוננו לעד ואלו דוחפים את המשחקים הפחות עמוק לאזור האפור בחלק האחורי של מוחנו. בסינון מהיר, האוהד האירופאי הממוצע, יחרוט בזיכרונו עשרה משחקים בממוצע בעונה, לרבות משחקי הקבוצות אותן הם אוהדים ומשחקי הכרעה ברחבי היבשת (גמר ליגת האלופות למשל).

בכדי להפוך עונת כדורגל למושלמת, חייב האוהד האירופאי הממוצע, לצאת מאזור הנוחות שלו ולרחף בהנאה ליבשת אחרת, זו שמספקת לו עשרות שחקנים כל עונה אך גם מספקת בזכות עצמה חווית כדורגל מעולם אחר, דרום אמריקה.

תשכחו מכל מה שאתם מכירים מהכדורגל שאתם צופים בו באדיקות בכל יום, זו אפילו לא אותה הגברת בשינוי אדרת, זו פשוט ספרה אחרת, יקום מקביל.

מרגש. הקבוצה הברזילאית בהנפת הגביע (מתוך דף הפייסבוק הרשמי של clube de Regatas do Flamengo).

ביקום המקביל האוהדים מוטרפים, לחלקם הגדול כדורגל הוא כל עולמם והדבר ניכר במגרש, רמת מעורבותם לטוב ולרע (והרבה פעמים הרע מתבטא באנשים שקיפחו את חייהם ביציע) לא דומה לשום מגרש באירופה ולו הפאנטי ביותר. ולמרות שאת המשחק משחקים עשרים ושניים שחקנים וכדור אחד, גם הכדורגל אחר ביקום המקביל. שריקה לעבירה הינה בגדר המלצה בלבד ובכדי ששחקן יקבל צהוב השחקן השני צריך להיפצע באופן אנוש או לפרפר למוות ותאמינו או לא אבל הדרך הזו שבה מנהלים השופטים המקומיים את המשחק פשוט גורמת לו לזרום כמעט ללא עצירות.

בניגוד לכדורגל האירופאי שבו נשרקת עבירה גם על נגיעה במותן בעזרת הזרת, בכדורגל הדרום אמריקאי, גם אם תהיה קפיצת נינג'ה, היא לא תבטיח שריקה לעבירה אם השחקן הנפגע לא איבד כליה או הפסיק את נשימתו. בעקבות המצב הנתון, נדיר לראות במשחק דרום אמריקאי שחקנים המתגלגלים עשרות גלגולים וזועקים זעקות שבר על כל ליטוף של שחקן מהקבוצה היריבה וגם אם בוצעה עבירה חריפה, השחקן קם וחוזר לאיתנו לאחר מספר שניות. קחו את הנתון הזה, תוסיפו לו כדורגל משובח על המגרש (בכל זאת, קבוצות מארגנטינה וברזיל), קהל שיושב לשחקנים על העורק הראשי מתחילת המשחק ועד שהם עולים לאוטובוס הקבוצה ותקבלו כדורגל שלא תהיה לכם הזדמנות לראות בכל יום.

הקצב הרצחני בין ריבר לפמנגו התחיל כבר מבעיטת הפתיחה ולא הוריד הילוך גם במהלך המחצית השניה. למרות מספר עבירות, הצהוב הראשון (והיחיד עד הדקה ה60) הגיע בשלהי המחצית הראשונה במהלך שלא היה מבייש לוחם קרטה בעל חגורה שחורה דאן 9. שער אחד במחצית הראשונה של בורה נתן את האות לחגיגה של אלפי ארגנטינאים במגרש ומיליוני ארגנטינאים ברחבי העולם.

מה יכולים היו לבקש יותר? (מתוך דף הפייסבוק הרשמי של clube de Regatas do Flamengo)

למאמן עטור הגביעים של ריבר, מרסלו גז'ארדו, המאמן הטוב בעולם בעיני אחוז ניכר מהארגנטינאים ולא משנה איזו קבוצה הם אוהדים, לא מצמץ ולו לרגע אחד כאשר הוציא בדקה השישים ושמונה את החלוץ המרכזי שלו והכניס במקומו חלוץ צעיר בן תשע עשרה שעד שכבש שער אחד בלבד במשך העונה כולה. אף אחד לא פצה פה במגרש, לך תתווכח עם גאון כדורגל שמאז פרישתו ממשחק פעיל בשנת 2012, הביא במו ידיו עשרה תארים לריבר פלייט (רקופה סודאמריקנה (3 פעמים), גביע ליברטדורס (פעמיים), גביע ארגנטינה (פעמיים), גביע סורוגוה, גביע סודאמריקנה והסופר קאפ הארגננטינאי פעם אחת כל אחד).

ואז הגיעו הדקות האחרונות של המשחק שאותן אף אחד שצפה במשחק לא ישכח כל חייו. שני שערים מהירים של פלמנגו בדקות ה 89 וה 92 הפכו את התוצאה על פיה והחזירו אותי בפלאשבק אדיר לאותו גמר ליגת האלופות ההיסטורי בין באיירן מינכן למנצ'סטר יונייטד. ואחרי 90 דקות (נטו בערך) של ליבוי יצרים ושל חווית צפייה בהחלטת לא שגרתית, רק דבר אחד היה חסר שם, את נדב יעקובי מזכיר לנו "כי לא היה כדבר הזה".

כותב הטור הנו סטודנט במכללת ספורט פאנל בקורס כתבי ספורט לפרטים על קורס כתבי ספורט לחץ כאן תגיות: #כתב_ספורט#כתב_ספורט #שדר_ספורט#שדר_ספורט #קורס_כתבי_ספורט#קורס_כתבי_ספורט #קורס_שדרי_ספורט#קורס_שדרי_ספורט #קורס_תקשורת_ספורט#קורס_תקשורת_ספורט #כדורגל#כדורגל #ספורט#ספורט #ליגת_העל#ליגת_העל #נדב_יעקבי#נדב_יעקבי #אורי_קופר#אורי_קופר #מנהלת_הליגות#מנהלת_הליגות #כדורסל#כדורסל #סקאוטינג#סקאוטינג #אנליסט_כדורגל#אנליסט_כדורגל #ניו_מדיה#ניו_מדיה #דוברות#דוברות #דיגיטל#דיגיטל #טניס#טניס #ערוץ_הספורט#ערוץ_הספורט #ONE#ONE #WALLA#WALLA #וואלה#וואלה #לימודים#לימודים #מכללה#מכללה #תקשורת#תקשורת #אצטדיון#אצטדיון