הדרך לטוקיו 2020/ רותם ספיר

עוד 513 ימים עד לשריקת הפתיחה של אולימפיאדית טוקיו. בעוד רובנו נכנסנו לדיכאון השנה האי-זוגית - בלי יורו, בלי מונדיאל, בלי אולימפיאדה - בשביל הספורטאים זו יריית הזינוק. עבורם החלה המלחמה לקראת המטרה הסופית – מדליה אולימפית. אבל בשביל שזה יקרה עליהם קודם כל להבטיח השתתפות.

לאולימפיאדת ריו 2016 שלחה מדינת ישראל 47 ספורטאים – שיא כל הזמנים. לקראת טוקיו יש תקווה שאולי אפשר יותר. האם זו תקווה ריאלית? נבדוק זאת על ידי סקירת תמונת המצב בענפי הספורט השונים. וכמובן, חייבים להתחיל עם הענף המצליח ביותר של ישראל – הג'ודו, שהולך להיות בולט מאי פעם בבירה היפנית.

התחרויות יערכו באולם 'Nippon Budokan' לצעקות ותרועות של 14,000 צופים. מדובר באותו אולם בו נערכו לפני 55 שנה, באולימפיאדת טוקיו 1964, כאשר התווסף ענף הג'ודו לראשונה למשחקים האולימפיים (בהתחלה רק גברים, הנשים הצטרפו ב1992). באופן לא מפתיע כל מדליות הזהב באותה תחרות היו יפניות.


איך משיגים כרטיס השתתפות?


ענף הג'ודו מחולק ל-14 קטגוריות שונות, 7 משקלי נשים ו-7 משקלים גברים. כמו כן, בטוקיו תתווסף לראשונה תחרות קבוצתית מעורבת בה ניגע בהמשך. הג'ודוקות המשתייכים לכל קטגוריה מדורגים לפי הניקוד אותם צברו במשך שנתיים החל מה25.5.2018. לכל תחרות והישג יש סל נקודות משלה אשר נקבע על ידי הIJF – איגוד הג'ודו העולמי (ראו בתמונה המצורפת). עד כאן ברור? מצוין, עכשיו הכל מסתבך.





המדינה המארחת מקבלת כרטיס חופשי לכל ענף ותחרות, בג'ודו זה בא לידי ביטוי ע"י נציג בכל קטגוריית משקל. יתר הספורטאים צריכים להשיג את הקריטריון האולימפי. הדרך ה"פשוטה" ביותר נקראת 'העפלה ישירה': להיות בין 18 הג'ודאים בעלי הניקוד הגבוה ביותר במשקל. אבל יש כאן הגבלה קריטית – מותר נציג אחד לכל מדינה בכל משקל. לכן, אם שני ג'ודאים מאותה המדינה נמצאים בטופ 18 רק אחד מהם יוכל להשתתף בתחרות (באחריות המדינה לבחור מי מהם) והכרטיס המתפנה יעבור לספורטאי הבא בתור בטבלת הניקוד. מדינת ישראל מכירה מקרוב את הגבלה זו, יחד עם פעמים רבות שג'ודאים ישראלים השיגו השתתפות באולימפיאדה בזכותה, כולנו מכירים את סיפור שלזינגר-ג'רבי שבבסיסו עמדה המניעה לשלוח שתי ספורטאיות ברמה עולמית להתחרות.

הדרך השנייה, וזו שכבר דורשת להוציא את המחשבונים הכבדים, נקראת 'העפלה יבשתית': על מנת להבטיח רבגוניות קבע הIJF מספר מינימאלי של ג'ודוקות מכל יבשת אשר חייבים להשתתף בכל משקל. עבור יבשת אירופה מדובר ב13- גברים ו-12 נשים. משמע שאם בטופ 18 לא נכללות 12 ג'ודאיות ממדינות אירופה – יקבלו כרטיס האירופאיות הגבוהות בדירוג על מנת להשלים את המינימום הנדרש. כמובן שגם פה יש הגבלה משמעותית – מותר לכל מדינה לקבל כרטיס 'העפלה יבשתית' יחיד בכלל הענף. כמו כן, במידה ויש יבשת שלא מסוגלת להעמיד את המינימום הנקבע ימולאו המקומות הנותרים לפי הספורטאים הגבוהים בדירוג העולמי ובפרט שאין למדינתם נציג בקטגורית משקל זו. מבולבלים? גם אנחנו.






שאלת הקריטריון הישראלי


אם עקבתם עד כאן (כל הכבוד), נותרה עוד תסבוכת יחידה ואחרונה – הקריטריון הישראלי. הקריטריון האולימפי מורכב משניים: בינלאומי ולאומי. את הבינלאומי פירטנו, נותר להבין את הלאומי. כל ועד אולימפי (לאומי) רשאי לקבוע את הקריטריונים של אותה מדינה בכדי שהספורטאים יהיו ברמה טובה מהמינימום הנדרש. כוונת המשורר - למנוע פדיחות. בינואר 2019 פירסם הועד הישראלי את תנאי הסף בכלל הענפים. לפי קביעתו, בכדי להיות חלק מהמשלחת על ג'ודאי להתברג בין 18 הראשונים בדירוג העולמי (משמע ביטול אפשרות 'העפלה יבשתית'), מלבד לספורטאי אחד אשר השתתפותו תשלים נבחרת מעורבת (במקרה זה עמידה בקריטריון הבינלאומי תספיק). משה פונטי, יו"ר איגוד הג'ודו, פנה במכתב חריף לועד האולימפי הישראלי על מנת לשנות את תנאי זה. יש לזכור כי בריו 2016 לא נקבע קריטריון לאומי וכל ג'ודוקא שעמד בקריטריון הבינלאומי זכה לקחת חלק במשחקים האולימפיים.

הנושא הזה כבר עורר ויכוח לקראת לונדון 2012. טומי ארשנסקי, ג'ודוקא צעיר בן 21 (אז), הוזמן להשתתף באחד המקומות שהוקצו לאירופה, אך לא עמד בקריטריון הישראלי. בעקבות מחאה גדולה שפרצה, אישר בית הדין העליון של הוועד האולימפי את השתתפותו של ארשנסקי במשחקים. ארשנסקי, שמתחרה במשקל עד 60 ק"ג, הגיע לשמינית הגמר והודח ע"י סגן אלוף העולם. מסקנה – כמה שיותר יותר טוב.


משלחת הג'ודו הישראלית לטוקיו 2020


אז אחרי שהבנו, או לפחות ניסינו להבין, מה צריך בכדי להשתתף, בואו נראה מה מצבנו. ליידיז פירסט:

48 ק"ג- שתי ישראליות עומדות נכון לרגע זה בקריטריון הישיר: שירה ראשוני (מדורגת 9 בדירוג העולמי) ונועה מינסקר (מדורגת 18).

52 ק"ג- שלוש ישראליות נלחמות על הכרטיס במשקל זה: גילי כהן (מדורגת 9), גפן פרימו (מדורגת 10) ובטינה טמלקובה שמדורגת 19 אבל נמצאת חזק בתמונה בגלל ייצוגים כפולים של מדינות נוספות.

57 ק"ג- כאן נמצאת תמנע נלסון לוי המדורגת כרגע במקום ה-9.

63 ק"ג- גילי שריר שמדורגת היום במקום ה-20 עשויה להעפיל עקב ריבוי ייצוגים כפולים בדירוגים לפניה. גם ענבל שמש שנמצאת כרגע במקום ה-36 קרובה גם היא להילחם על הכרטיס.

70 ק"ג- ירדן מאיירסון אמנם מדורגת רק במקום ה-35, אבל קרובה להשגת הקריטריון היבשתי האחרון (שכרגע תפוס על ידי הדנית אמילי סוק שבמקום ה34).

78 ק"ג- עומרי קניון תופסת את הקריטריון הישיר האחרון, על אף דירוגה במקום ה-36, עקב ריבוי נציגויות כפולות (בין היתר 4 הולנדיות ו5 יפניות).

78+ ק"ג- רז הרשקו אמנם מדורגת כרגע במקום ה-52 ורחוקה כ-25 מקומות מהכרטיס האירופי האחרון, אבל מדובר בג'ודאית צעירה ומבטיחה שרק החלה את דרכה בבוגרים.

גברים:

60 ק"ג- דניאל בן דוד ממוקם היום במקום ה-43, כששישה יפנים נמצאים לפניו. בן דוד מראה יכולת טובה בטורנירים האחרונים ונאחל לו (ולנו) שימשיך כך.

66 ק"ג- גם פה צפוי קרב בין שניים עד הסוף, כמו בשני המשקלים הקלים אצל הנשים. ברוך שמאילוב וטל פליקר, שמדורגים כרגע 3 ו-13 בהתאמה, צפויים לזכות בכרטיס האולימפי, אבל להתחרות ביניהם על המקום.

73 ק"ג- טוהר בוטבול נמצא במקום ה-18 כאשר לפניו לא מעט כפולויות (של נציגים מאותה מדינה) ודיי מעט אירופאים. אמור להשיג את הכרטיס בצורה זו או אחרת.

81 ק"ג- שגיא מוקי מדורג 2. אולי ישפר את המקום החמישי מריו ויביא מדליה? אחת התקוות הגדולות בנבחרת.

90 ק"ג- לי קוכמן אמנם רק מקום 30, אבל כרגע עומד בקריטריון האירופי (וגם לא האחרון, יש עוד אירופאים אחריו שמקבלים כרטיס).

100 ק"ג- פטר פלצ'יק נמצא שלישי בדירוג. צפוי להשתתפף בטוקיו 2020 כאחד מבכירי המשלחת.

100+ ק"ג- אורי ששון עשירי נכון להיום. קשה לדעת מה שווה יכולתו ברמה העולמית, אבל גם לפני ריו החל להציג יכולת גבוהה באמת רק בשנה האולימפית.

תחרות נבחרות

לראשונה תתקיים בטוקיו תחרות קבוצתית מעורבת. כל שלב בתחרות זו מתקיים במסגרת הטוב מ-7 (על מנת לעלות שלב יש להשיג 4 ניצחונות במשקלים השונים). כדי להשתתף על שישה ג'ודאים להעפיל למשחקים באופן אינדיבידואלי בקטגוריות הבאות (נשים באדום וגברים בכחול):


לריו 2016 שלחה מדינת ישראל 7 ג'ודאים – המשלחת הגדולה ביותר שהייתה. נראה כי לטוקיו 2020 תכלול נבחרת הג'ודו 7-12 ספורטאים. ב-24.05.2020 תיסגר רשימת הג'ודאים לאולימפיאדה ונדע האם הג'ודו, שכבר מצא את מקומו על מסכי הטלוויזיה בישראל, ימשיך לשבור שיאים עוד לפני טקס הפתיחה.



כותבת הטור הינה סטודנטית במכללת ספורט פאנל בקורס כתבי ספורט לפרטים על קורס כתבי ספורט לחץ כאן תגיות: #כתב_ספורט#כתב_ספורט #שדר_ספורט#שדר_ספורט #קורס_כתבי_ספורט#קורס_כתבי_ספורט #קורס_שדרי_ספורט#קורס_שדרי_ספורט #קורס_תקשורת_ספורט#קורס_תקשורת_ספורט #כדורגל#כדורגל #ספורט#ספורט #ליגת_העל#ליגת_העל #נדב_יעקבי#נדב_יעקבי #אורי_קופר#אורי_קופר #מנהלת_הליגות#מנהלת_הליגות #כדורסל#כדורסל #סקאוטינג#סקאוטינג #אנליסט_כדורגל#אנליסט_כדורגל #ניו_מדיה#ניו_מדיה #דוברות#דוברות #דיגיטל#דיגיטל #טניס#טניס #ערוץ_הספורט#ערוץ_הספורט #ONE#ONE #WALLA#WALLA #וואלה#וואלה #לימודים#לימודים #מכללה#מכללה #תקשורת#תקשורת #אצטדיון#אצטדיון


74 צפיות

כל הזכויות שמורות | עיצוב ובנייה: קבסה תקשורת 2020