ההזדמנות השנייה של אופ"א / חמי עמיחי

טורניר תמים שנועד להחליף את משחקי הידידות באירופה הפך להיות קרש ההצלה של הנבחרות הגדולות לטורניר, ועל הדרך הביא את ישראל לפלייאוף אחרי 20 שנה. כל מה שצריך לדעת על ליגת האומות של אופ"א, הטורניר המסובך בעולם.

ליגת האומות נוצרה במתכונתה הנוכחית למעשה ב-6 בספטמבר 2015, באצטדיון ביוקאשיר בעיר קוניה במרכז טורקיה. זה היה ערב מוקדמות יורו 2016, ולטורקיה הגיעה נבחרת הולנד למשחק "הכול או כלום". אלופת אירופה בשנת 1988 הייתה חייבת ניצחון כדי להשאיר לעצמה סיכוי לעלות ליורו, אך במקום ספגה הפסד משפיל 3:0 והודחה סופית. אי שם בשוויץ, במשרדי אופ"א התקבלה ההחלטה לשנות במקצת את חוקי "ליגת האומות", הטורניר החדש של אופ"א שגרם לנבחרת ישראל להעפיל לראשונה זה עשרים שנה לפלייאוף העפלה.

למעשה, כבר בדצמבר 2014 התקבלה ההחלטה להקים טורניר חדש החל מאחרי מונדיאל 2018 שיחליף את משחקי הידידות בפגרות הנבחרות. כדי להבין מדוע התקבל הרעיון ואיך הוא השתנה במשך הזמן, צריך להבין את הסיפור של אופ"א, במיוחד בעשורים האחרונים. זה ארגון שלמעשה תלוי בקולותיהן של כל המדינות שחברות בו, אבל ממומן בעיקר על ידי המדינות הגדולות והעשירות, שלהן לרוב גם הליגות העשירות ביותר והנבחרות הטובות ביותר. ולכן, ככל שהשנים חולפות, כל ההנהלות של הארגון שואפות מצד אחד לא להרגיז את ההתאחדויות הקטנות (כדי לא להפסיד את קולותיהן בבחירות הבאות) ומהצד השני לתת מספיק כוח להתאחדויות הגדולות. בגלל זה לדוגמה, נוסדה ליגת האלופות במקום גביע האלופות הישן, כשהרעיון הוא שהליגות הגדולות מקבלות יותר נציגות. כדי לא להרגיז את ההתאחדויות הקטנות נבנה להן עם השנים מסלול העפלה מיוחד.

סקוטלנד נגד ישראל. לא יהיה קל, זה בטוח (מתוך דף האינסטגרם של UEFA Euro 2020)

וכך הוחלט לצמצם את משחקי הידידות של הנבחרות פגרת הנבחרות ולהכניס טורניר חדש, "ליגת האומות של אופ"א". הפורמט שלו נבנה בצורה מאוד מסובכת מלכתחילה: אירופה מחולקת ל4 ליגות לפי רמות (12 קבוצות בליגה א' ובליגה ב', 15 בליגה ג' ובליגה התחתונה ביותר 16 קבוצות), כאשר כל ליגה מחולקת ל4 בתים. הקבוצות בכל בית משחקות בית וחוץ מול כל אחת בבית. בסיום הראשונה בבית עולה ליגה והאחרונה יורדת ליגה. בליגה עליונה מתקיים נוקאאוט בין ארבעת הראשונות, כאשר המנצחת היא מחזיקת גביע ליגת האומות. מסובך? חכו, רק התחלנו.

מצד אחד, הטורניר ענה על בקשתם של ההתאחדויות החלשות לא לשחק רק מול נבחרות גדולות מהן בטורנירים של אופ"א. מהצד השני כדי לזכות בגביע ליגת האומות קבוצה מליגה ג כמו ישראל צריכה לפחות שמונה שנים של עליית ליגות רצופות בעוד שפורטוגל, הזוכה הראשונה של ליגת האומות, הייתה צריכה לנצח רק 4 נבחרות בשנה אחת ולא להתמודד בכלל מול נבחרות קטנות. זה היה הפער הראשוני שנוצר, אבל משם זה רק התחיל להיות מסובך יותר.

בשנת 2012, כמה ימים לפני היורו, הכריז מישל פלאטיני, אז עוד נשיא אופ"א, על כך שיורו 2020, לכבוד 60 שנה לטורניר היורו הראשון, יהיה הטורניר הראשון שיערך בלא פחות מ12 ערים ברחבי אירופה. הטורניר הזה הפך מאז להיות היהלום שבכתר של אופ"א, והם היו נחושים לא לתת למקרה הולנד בשנת 2016 (והולנד ואיטליה במונדיאל 2018) לחזור על עצמו. לפני יורו 2016 הכריזה אופ"א כי הפלייאוף ליורו 2020 יהיה דרך משחקי ליגת האומות, כאשר מכל ליגה ארבעת המנצחות יעלו לפלייאוף והמנצחת תעלה לטורניר. לכאורה, זה היה צעד עבור הנבחרות הקטנות, כאשר אחת מליגה ד' ואחד מליגה ג' תעלה ליורו. בפועל הרעיון היה להפוך את ליגת האומות למעין טורניר "ההזדמנות האחרונה" עבור קבוצות הדרג הראשון. איך? כאן זה מתחיל להסתבך.

מונאס דבור (מתוך דף הפייסבוק הרשמי של ההתאחדות לכדורגל בישראל)

הרי בפועל, הסיכוי של קבוצה מ12 הגדולות של אירופה (ליגה א' בליגת האומות) הוא די קלוש, בטח ל-4 הקבוצות הגדולות בליגה הזאת. לכן נוצרה טבלה של כל הליגות בטורניר שמתחילה מהמקומות הראשונים בליגה הראשונה, אחרי המקומות השניים וכל הלאה וממשיך עד לסוף הליגה האחרונה (מצורפת הטבלה להמחשה). כאשר קבוצה שזכתה בליגה שלה עולה מהמוקדמות הרגילים, הקבוצה שבאה אחריה עולה במקומה. ומה אם אין 4 קבוצות באותו הדרך שלא עלו ישירות דרך המוקדמות. או, אז הקבוצה הבכירה ביותר שלא עלתה מהליגה הבאה עולה במקומה. כתוצאה מכך נוצר מצב שאיסלנד, שעברה קמפיינים נוראיים בליגת האומות ובמוקדמות קיבלה הזדמנות שנייה לעלות, ולא סתם, אלא מול נבחרות חלשות מאוד כמו הונגריה, בולגריה ורומניה. בעצם, זה הסיפור של ליגת האומות. 8 מתוך 16 הנבחרות שהיו אמורות לשחק בפלייאוף עלו כבר אוטומטית מהמוקדמות הרגילים, דבר שאופ"א ידעו היטב שכנראה יקרה. אז למה בכל זאת לעשות דבר כזה? כדי שאם קבוצה בכירה איכשהו תיכשל גם בזה וגם בזה, תמיד יהיה לה סיכוי נוסף לעלות.

ואיפה ההעפלה של ישראל לפלייאוף נכנסת בכל זה? ישראל כידוע שיחקה בבית א' בליגה ג' של ליגת האומות, יחד עם אלבניה וסקוטלנד. ניצחונות בית על שתיהן נתנו לה את המקום השני, אחרי סקוטלנד ולפני אלבניה. למעשה, השער המצמק של זהבי מול סקוטלנד בחוץ קבע גם שהדירוג שלנו בטבלה הכוללת הוא המקום ה30. במצב הזה, כדי לעלות לפלייאוף היינו צריכים שלפחות 16 מתוך 20 הנבחרות שעולות אוטומטית יהיו מדורגות לפנינו. מכיוון שמצב כזה כמעט בלתי אפשרי שלא יקרה, נבחרת ישראל עלתה לפלייאוף כאשר אף נבחרת שאחריה לא עלתה מהמוקדמות, דבר שהיה די בטוח עוד בכלל לפני שהתחלנו את המוקדמות.

במצב כזה, ישראל ועוד 3 נבחרות מליגה ג' שלא עלו במקור (בולגריה, הונגריה ורומניה) נכנסו להגרלה (שהייתה בשישי האחרון) על מי תתפוס את מקומה של פינלנד (שעלתה מהמוקדמות) לפלייאוף ליגה ג'. השאר יתמודדו בפלייאוף של ליגה א, מול איסלנד החזקה. ישראל יצאה בהגרלה ותשחק מול סקוטלנד בחוץ ואם תעבור בחוץ גם בגמר הפלייאוף, מול סרביה או נורבגיה. למעשה, עקב כך שקבוצה מארחת מוגרלת לבית אותו היא מארחת ביורו, במידה וישראל איכשהו תצליח לעלות, היא תשחק בבית אחד עם אנגליה, והבית ישוחק באיצטדיון וומבלי באנגליה ובאיצטדיון המפדן פארק בסקוטלנד.

והנה לכם, טורניר מסובך עם חוקים שמשתנים כל הזמן יכול להעלות את ישראל לשחק באצטדיוני פאר מול כל אירופה אחרי טורניר מוקדמות בינוני עד חלש. אם זה לא מעיד על זה שאנחנו חזקים באירופה, כנראה שהכול פשוט קורה לנו במזל.

כותב הטור הנו סטודנט במכללת ספורט פאנל בקורס כתבי ספורט לפרטים על קורס כתבי ספורט לחץ כאן תגיות: #כתב_ספורט#כתב_ספורט #שדר_ספורט#שדר_ספורט #קורס_כתבי_ספורט#קורס_כתבי_ספורט #קורס_שדרי_ספורט#קורס_שדרי_ספורט #קורס_תקשורת_ספורט#קורס_תקשורת_ספורט #כדורגל#כדורגל #ספורט#ספורט #ליגת_העל#ליגת_העל #נדב_יעקבי#נדב_יעקבי #אורי_קופר#אורי_קופר #מנהלת_הליגות#מנהלת_הליגות #כדורסל#כדורסל #סקאוטינג#סקאוטינג #אנליסט_כדורגל#אנליסט_כדורגל #ניו_מדיה#ניו_מדיה #דוברות#דוברות #דיגיטל#דיגיטל #טניס#טניס #ערוץ_הספורט#ערוץ_הספורט #ONE#ONE #WALLA#WALLA #וואלה#וואלה #לימודים#לימודים #מכללה#מכללה #תקשורת#תקשורת #אצטדיון#אצטדיון