top of page

להתראות לך אלוהי הכדורגל הבווארי \ יוני רוזן

לפני 7 שנים, בעת ביקור מולדת בגרמניה, סיפרתי לדודי ארמין (אוהד באיירן ותיק) שברצוני לרכוש חולצת משחק חדשה של הקבוצה. הבעיה הייתה – חולצה של מי לקנות? מדובר בעונת 2011-2012 כשהכוכבים הגדולים בקבוצה הם צמד הקיצונים רובן את ריברי שמכרו גם את מרבית החולצות. בסופו של דבר החלטתי שברצוני לרכוש את החולצה מספר 31 של בסטיאן שוויינשטייגר, אך ארמין (הדוד) התנגד נחרצות. לטענתו מדובר בשחקן מעולה, אפילו אחד הטובים שעברו כאן, אך הוא אינו מייצג את ערכי המועדון, ועל כן עדיף לי לקנות חולצה של מישהו יותר "בווארי". לשאלתי מה זה אומר, הוא טען ששווייני בעיקר מחפש להיות הסופרסטאר, בשונה משחקנים כמו לאהם, או מולר שרואים קודם כל את הצלחת הקבוצה וככל הנראה, לעולם לא יעזבו אותה. אז כמו אחיין גרמני טוב, על אף העובדה שלא ממש התחברתי למה שאמר, ויתרתי על חולצה מספר 31.


לימים, הפך שווייני לאלוהי הכדורגל הבווארי (Fussballgott) כינוי שבהחלט הולם את השחקן. אותו אליל כדורגל הגיע בשבוע שעבר למשחק פרידה באליאנץ ארנה, אמנם באיחור של כמה שנים, אך מלא בכוונות טובות. המשחק עצמו היה מהנה, כ-75.000 אוהדים מילאו את האצטדיון עד אפס מקום, וקיבלו בחזרה ארבעה גולים בוואריים מצוינים. במחצית הראשונה שיחק שווייני במדי השיקאגו פייר, קבוצתו הנוכחית. לצערו הוא לא הצליח להרשים כל כך והאמריקאים ספגו שני גולים יחסית קלים מרגלי הבווארים. המחצית השנייה לעומת זאת, כבר הייתה סיפור אחר לחלוטין. זה התחיל ביציאתם של הבווארים מחדר ההלבשה כאשר כל השחקנים לבשו את אותה הספרה על הגב – 31. כבר באותו הרגע היה ברור שהמחצית הזו תהיה יותר מהנה מקודמתה.


שווינשטייגר במשחקו האחרון במדי באיירן. מתוך עמוד האינסטגרם הרשמי של באיירן מינכן

החל משריקת הפתיחה של החצי השני, היה ניתן לראות את הברק בעיניו של כוכב הערב. שווייני לא הפסיק לחייך וניסה לעמוד בציפיותיהם של עשרות אלפי האוהדים במגרש, ומאות האלפים שצפו מן הבית. הוא - רצה - להבקיע - גול - פרידה. כל מספרי 31 עשו כל שביכולתם כדי שיצליח, פינו לו דרך, מסרו רק לו ואף הורו לו לבעוט מכל מצב. הוא מבחינתו, לא הפסיק לרוץ עד שכמעט ונפל מהרגליים. כל זאת עד הדקה ה-85, אז סוף סוף הוא פגע, לאחר בישול מצוין של דויד אלאבה, בעט שווייני מהאוויר כדור היישר אל הרשת וחימם את לבבותיהם של מאות אלפי אוהדים ברחבי העולם. על אף שמדובר באירוע שאיחר בשלוש שנים במועדו, עדיין שמרו רוב אוהדי באיירן אמונים לאליל הכדורגל שלהם וחגגו עמו את הערב המרגש.


עניין מוזר, לעשות משחק פרידה לשחקן שלוש שנים אחרי שעזב את הקבוצה. הסיבה לעיכוב טמונה במעבר עצמו ובדרך שבה התנהל. כאמור, מדובר באחד השחקנים האהובים ביותר, אשר השיג את כל התארים עם הקבוצה והשאיר לא מעט דם ודמעות על הדשא במינכן. 17 שנים שיחק במדי הקבוצה, 17 שנים שנגמרו במעבר למקום הכי פחות צפוי, לאויבת המושבעת (ראה ערך 1999) - מנצ'סטר יונייטד. אז נכון שהוא טען שזו הקבוצה היחידה אליה היה מסכים לעבור בגבולות אירופה, אבל איפה הסימפתיה לאוהדים שליבם נשבר אז באותו משחק בקאמפ נואו? מעבר ליעד שבחר, היה עוד עניין בעייתי במעבר וזה מעטה הסודיות שאפף אותו וריח ההתמסחרות שזלג ממנו. הדרך בה אנחנו כאוהדים גילינו על המעבר היה בהצהרת הקבוצה שיצאה במקביל לפרסומת מתוזמנת של BEATS.

חברת האוזניות, המאמצת לא מעט ספורטאים, ככל הנראה ידעה על המעבר הרבה לפני שהתפרסם ורקחה יחד עם השחקן (או סוכניו) פרסומת, לא רעה בכלל, בה מדסקסים שני דוברים על הסיטואציה. הצילומים נעשו בחדר בית מלון, והצופה רואה את שווייני אורז את חפציו, בעוד הדוברים ברקע מדברים על נאמנותו למועדון. זה טיפה אירוני שהשאלות שעברו לאוהדים בראש באותם ימים, למעשה עולות גם בפרסומת. הנקודה האחרונה שהעלו הדוברים, הייתה "האם האוהדים יקבלו את המעבר בקלות?" ובכן, נדמה שלקחו להם כמה שנים להתגבר על המכה הזאת, אבל בסופו של דבר הם הבינו ולכן הגיעו לאליאנץ כדי להיפרד.


המשחק והאירוע כולו שודרו בערוץ גרמני כאן בארץ, מה שאפשר לאוהד פשוט כמוני לצפות בו ממש עד הרגע האחרון, כולל הנאומים והראיונות. כמו כולם, גם אותי ריגש מאוד לראות את שווייני שוב במדי הבאוורים, אך מה שבאמת הרגשתי הייתה מין חרטה בלב. חרטה על אותו יום בו נתתי לארמין (הדוד) לשכנע אותי שלא לקנות את החולצה עם מספר 31 על הגב. התמסחרות המעבר שלו וכמובן הקבוצה אליה הגיע, לחלוטין פגעו בחיבתי אליו. אך מצד שני במבט מפוכח לאחור, אני נזכר בכל כך הרבה רגעי אושר שעברתי כשעוד היה חלק מהקבוצה, שפשוט אי אפשר להישאר אדיש אליהם. אז נכון, הוא לא סיים אצלנו את הקריירה כמו שציפו ממנו, אך כמו שכתבתי בתחילת דברי, מדובר בשחקן ששווה היכל תהילה, וכמות האנשים שהגיעו למשחק והאווירה שיצרו, הוכיחו זאת בפעם המי יודע כמה.


אז תודה לך "Fussballgott" על כל מה שהיית, עשית ונתת... רק מקווה שתחזור אלינו בעתיד.





77 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page