באמצע עונת 2019/2020 מונה ארטטה למאמן ארסנל. בשנתיים הראשונות שלו כמאמן סיים עם ארסנל במקום השמיני, ובעונה שאחרי מקום רביעי. בעונה החולפת ארסנל סיימה כסגנית האלופה, אחרי מאבק עיקש עם מנצ’סטר סיטי. סיפורו של ארטטה דומה מאוד לסיפורו של זיו אריה, שפותח את עונתו החמישית כמאמן הפועל ירושלים, אחרי עונה גדולה שבה עשה פלייאוף עליון ומקום רביעי.
זיו אריה מונה ב2019 למאמן ראשי של הקבוצה מהבירה ,במטרה ברורה להעלות אותם לליגה הראשונה וכך עשה ,לאחר שבעונה הראשונה סיים במקום הרביעי , בעונתו השנייה כמאמן האדומים העלה את הפועל ירושלים לליגת העל אחרי 21 שנים מלאות בציפייה. בניגוד לליגה השנייה בליגת העל זה הלך פחות טוב ,התוצאות היו לא טובות אך נתנו לו את הזמן, זה נגמר בהישרדות ובעונה שאחרי נגמר בהתפוצצות, מקום רביעי ועונה נהדרת וכל זה בגלל הזמן שנתנו לאריה לעבוד.
המשחק האחרון נגד הפועל פתח תקווה הוא דוגמא מצוינות. ראינו את הדרך של זיו, שינויים בסגל לצד השארת עוגנים משמעותיים בקבוצה. נידם ופרדה שפתחו החזיקו נהדר את מרכז המגרש, חוזז ודהן שרפו את הקווים, חוליית הגנה הייתה שקטה מאוד, וכל חילוף היה בינגו עם יכולת אדירה במחצית השנייה. משחק גדול של הפועל ירושלים הראתה לנו משחק פנטסטי ודרך, דרך של בניית מועדון וסגל שרץ קדימה בלי פחד לרוץ גבוה, גם אם יש מעידות בדרך, מטעויות לומדים המון .
כמו כן זיו אריה לפעמים הוא מושא ללעג, הקראת המכתבים או מסיבות עיתונאים קצרות אך אין שאלה ,הוא יודע איך לבנות קבוצה ,לשמור את השחקנים קרוב אליו ולתת תחושה טובה וגם צעקה שצריך ,ושבשבילו ילחמו עד טיפת הדם האחרונה. ארטטה וזיו אריה עשו דרך דומה מאוד כל אחד בדרכו, שניהם בנו קבוצה בריאה בדרך ארוכה וקשה אבל עם חוכמה ולב . גם את רומא לא בנו ביום אחד.
