מגזין "שם המשחק", המנוח, פרסם בגיליון פברואר 2008 רשימה של 15 שחקנים מתחת לגיל 20 שהולכים לכבוש את העולם. 12 שנה אחרי, התוצאות.
בגיליון פברואר 2008 של מגזין הכדורגל הישראלי "שם המשחק" (שנסגר בשנת 2010) פירסם יעקב זיו כתבה הנקראת "דור היוטיוב" ומנה בה 15 שחקנים מתחת לגיל 20 עם פוטנציאל ענק. כעת, כמעט 12 שנים אחרי, הגיע הזמן לבדוק את התוצאות של הדור הזה, שהחליף את קלטות השחקנים בסרטוני יוטיוב. מי מהם הפך להיות ענק כדורגל? מי מהם כבר פרש ממשחק פעיל? מי מהם שרף את הבית שלו (באמת, לא כמטאפורה)? מי מהם שיחק בליגה הלאומית כאן בישראל? ומי מהם הוא אלוף עולם? דירגנו את 15 השחקנים מאותה כתבה, והנה התוצאות.
15. קרלון (פרש)
בקיץ 2008 עבר קרלון, כישרון גולמי נדיר ובעל דריבל נדיר בשם "כלב הים" (חפשו ביוטיוב), לאינטר כהחתמה נדירה, אז הקבוצה הדומיננטית באיטליה, עדיין תחת רוברטו מנצ'יני. הוא הושאל לקייבו ורונה כדי לצבור ניסיון, ולמרות ששיחק בה רק 4 משחקים בעונת 2008/09 נחשב לפוטנציאל נהדר. ואז, הגיע מוריניו. קרלון מספר שמוריניו התעקש להגיד לו באיטלקית ששירותיו באינטר אינם נחוצים עוד. משם ההידרדרות הייתה מהירה. אייאקס (בה לא שיחק אפילו משחק אחד), פראנה קלוב ונאסיונאל אספורטה בליגות האזוריות בברזיל, פוג'ידה מהליגה השלישית ביפן, ובינואר 2014 אף שוחרר משם ולא מצא קבוצה. אחרי קדנציות קצרות בארה"ב, מלטה, ברזיל, וסלובקיה, קרלון פרש בגיל 29 בלבד בקיץ 2017 בעקבות פציעות מרובות. כיום הוא מנהל בית ספר לכדורגל בקונטיקט, ארצות הברית.
קרלון (מתוך דף האינסטגרם הראשי של Kerlon)
14. מקולי כריסנטוס (ללא קבוצה)
מלך שערי המונדיאל עד גיל 17 בשנת 2007 בקוריאה קיווה לקריירה קצת יותר גדולה ממה שנפלה בחלקו. בהמבורג אליה הגיע כריסנטוס בשנת 2007, הוא לא שיחק דקה והושאל לקרלסרוהה ופרנקפורט. לאחר מכן התקשה לשמור על יציבות ולא הצליח להשלים שתי עונות באף קבוצה בה שיחק. לס פלמס, סיבספור, אא"ק אתונה, אלו רק חלק מהקבוצות בהן עבר. הוא חתם בשנת 2019 בזוב האן האיראנית, אבל שיחק רק 3 משחקים בקבוצה ושוחרר, וכיום הוא עדיין ללא קבוצה.
13. סוטיריס ניניס (ללא קבוצה)
דברים לא הלכו כמתוכנן למי שהיה אמור להיות הכוכב החדש של הכדורגל היווני. למרות פציעות מרובות הוא הצליח להתקדם והפך לקפטן הצעיר ביותר בהיסטוריה של פנאתינייקוס, וגם בנבחרת כבש שער זכור מול נבחרת ישראל. אבל אחרי המעבר שלו לפארמה דברים התחילו להשתבש. הוא הושאל לפאוק סלוניקי ולא השאיר חותם, שוחרר וחזר הביתה לפנא, ניסה את מזלו בשרלואה ובמכלן הבלגיות, אבל גם שם ההידרדרות לא נעצרה. אפילו במכבי פתח תקווה בעונת 2017/18 הוא לא הצליח למצוא מקום, ועבר להפועל אשקלון מהלאומית. גם שם לא הצליח להיקלט, ונכון להיום, בן 29, הוא ללא קבוצה.
טוני קרוס (מתוך דף האינסטגרם הראשי של Toni Kroos)
12. לוליניה (פאפוס)
עצוב ככל שזה ישמע, אותה הופעה היסטורית בקופה אמריקה לנבחרות צעירות בשנת 2007 בה כבש 12 שערים היא הישג השיא בקריירה של לואיס מרסלו מוראיש דוס רייס, המכונה לוליניה. צ'לסי אמנם הייתה בעקבותיו אחרי, אבל הדרישות המוגזמות של קורינתיאנס הורידו את הקבוצות מהפרק. אחרי מסעות ארוכים ברחבי הליגות התחתונות בברזיל ובפורטוגל חתם לוליניה בשנת 2016 בפוהנג סטילרס מהקיי ליג הקוריאנית. 19 שערים שם לא עזרו כשבעיות המשמעת נמשכו, ומאז שנת 2018, אחרי מעבר קצר באל שאריה מהאמירויות, הוא בפאפוס הקפריסאית.
11. דין בוזניס (מלבורן סיטי)
בינואר 2007 נקנה שוער אוסטרלי צעיר בן 17 בשם דין בוזניס על ידי רפא בניטז, מנג'ר ליברפול דאז. בניטז אמר עליו כשחתם שהוא "השוער בטוב בעולם לגילו" (נשמע לכם מוכר?). כדי להשתפשף דין הושאל לסידני האוסטרלית כדי לצבור ניסיון. בעוד נבחרות אוסטרליה ויוון רבו על מי תזכה לזמן אותו לבוגרים, בוזינס לא ממש הצליח להמריא שם ואחרי עוד תקופת השאלה באקרינגטון הוא שוחרר בשנת 2011 מליברפול. מאז נדד בליגות הנמוכות באנגליה, באריס סלוניקי ובחזרה לאוסטרליה. הושאל לעונה אחת לזוולה ההולנדית אבל גם שם לא ממש שיחק. כיום הוא השוער הפותח של מלבורן סיטי ומקווה להראות את הסימנים של ילד הפלא שהיה פעם. אגב, עדיין אין לו אף הופעה בנבחרת בוגרת, לא יוון ולא אוסטרליה.
דין בוזניס (מתוך דף האינסטגרם הראשי של Dean Bouzanis)
10. ברנו (ואשקו דה גמה)
14 מיליון יורו. זה הסכום שבאיירן מינכן השקיעה כשקנתה את ברנו ויניסיוס רודריגז בורגס, או בקיצור ברנו, מסאו פאולו הברזילאית. הבלם הברזילאי היה אמור להיות בלם העתיד של הנבחרת ושל באיירן, אבל בפועל נפצע והושאל לנירנברג כדי לצבור ניסיון. כשחזר לבאיירן הסתבך בפרשה ביזארית ופלילית – ברנו שרף לעצמו את הבית וניסה לקבל מהביטוח את דמי הפיצויים. כך גם התגלה בדרך אגב על התמכרותו של הברזילאי לטיפה המרה. למשך שנה ישב ברנו בכלא הגרמני, ואחרי תקופה קצרה כעוזר מאמן בנוער של באיירן, הוא חזר לסאו פאולו וכיום הוא יושב על הספסל של ואשקו דה גמה הברזילאית.
9. הנרי סייבאט (ניוקאסל)
למעט עונת השאלה אחת, עד 2016 סייבאט היה עדיין שחקן בורדו. לאחר שכבש 17 שערים ב-134 משחקים הימרה עליו ניוקאסל בשנת 2016 ושילמה עליו 5 מיליון יורו. אלא שההימור היה קצר מועד. סייבאט שיחק בניוקאסל רק חמישה משחקים לפני שהושאל לסנט אטיין, סביאספור ובוראספור. הוא חזר הקיץ חזרה לניוקאסל אבל כרגע הוא לא נספר במועדון בשום צורה.
8. פרנקו די סנטו (אתלטיקו מיניירו)
די סנטו נרכש על ידי צ'לסי בינואר 2008 והפך לאחד השמות החמים ביותר בכדורגל האנגלי. הציפיות ממנו היו להיות החוליה המשלימה של מסי ואגווארו בנבחרת הצעירה של ארגנטינה. הלחץ על הכתפיים היה גדול מדי עבורו כנראה, והוא כמעט ולא ראה דשא בסטמפורד ברידג'. אחרי עונת השאלה בבלקבורן עבר די סנטו לוויגאן, ורדר ברמן (שם כבש 17 שערים ב-3 עונות) ושאלקה, עבר הארגנטיני בן ה-30 בינואר האחרון לראיו וייקאנו מהליגה הספרדית השנייה, אבל שוחרר בקיץ אחרי 6 משחקים בלבד. כיום הוא באתלטיקו מיניירו הברזילאית ואפילו כבש שער בקופה סודאמריקנה האחרון.
7. יאגו פאלקה (טורינו)
העתיד של יאגו פאלקה לא היה בברצלונה. הוא הגיע לברצלונה עם הכותרת להיות "אינייסטה הבא", אבל כבר בשנת 2008 הוא מצא את עצמו בנוער של יובנטוס. ביובנטוס הוא לא שיחק והרבה לנדוד בהשאלות שגם בהם כמעט שלא ראה דשא. רק בשנת 2014, כשעבר לגנואה האיטלקית, משהו שם נתפס והוא הפך להיות דומיננטי בליגת ארץ המגף. ב2015 עבר לרומא ושנה אחרי לטורינו, שם הוא משחק עד עכשיו. למעשה, בטורינו זאת הייתה הפעם הראשונה שפאלקה השלים שתי עונות רצוף במדי אותה קבוצה. כיום הוא על הספסל בטורינו, מנסה לפלס לעצמו דרך.
6. לורנצו דה סילבסטרי (טורינו)
דה סילבסטרי היה בדרכו להיות יורשו של זמברוטה באגף ימין של האזורי, אבל משהו השתבש שם. בשנת 2009 הגיע ללאציו סטפן ליכטשטיינר ותפס את מקומו של דה סילבסטרי. האיטלקי המאוכזב עבר לפיורנטינה, סמפדוריה וטורינו, אבל באף אחת מהן לא הצליח לשמור על מקום בהרכב. אמנם הוא זומן לנבחרת איטליה ושותף גם בנבחרת האולימפית בבייג'ינג 2008, אבל עד היום לא הצליח להשאיר חותם של ממש. העונה הוא עם 16 משחקים בטורינו ואולי בגיל 31 סוף סוף יביא את עצמו לידי ביטוי.
5. נורי שאהין (ורדר ברמן)
במבט לאחור, שאהין לא היה מאוד רחוק מלהפוך להיות הכוכב הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הטורקי. ב2005 הוא הפך להיות גם הכדורגלן הצעיר ביותר בהיסטוריה של הבונדסליגה במדי דורטמונד, וגם למבקיע הצעיר ביותר בהיסטוריה של הליגה, ומשם הדרך הייתה סלולה עבורו. אחרי השאלה קצרה בפיינורד הוא עשה שלוש עונות גדולות בדורטמונד ונבחר לשחקן העונה בבונדסליגה. בשנת 2011 הוא הוחתם ברעש גדול על ידי ריאל מדריד אבל הספיק לשחק בבלאנקוס רק 10 משחקים. הוא הושאל לליברפול וחזר לדורטמונד, הפעם כשחקן משלים, ושיחק אפילו עם נבחרת טורקיה ביורו 2016. אבל זה היה יכול להיות יותר גדול מזה. מאז 2018 הוא בורדר ברמן.
נורי שאהין (מתוך דף הפייסבוק הראשי של Nuri Şahin)
4. סטבן יובטיץ' (מונאקו)
הכישרון הגדול ביותר שיצא ממונטנגרו מאז פירוק יוגוסלביה עבר עונה חלומית באותה עונה בפרטיזן עם 12 שערים, ונרכש בקיץ על ידי פיורנטינה. הוא הפך לשחקן הרכב של הסגולים, ואפילו כבש עבורם צמד בניצחון 0:2 על ליברפול בליגת האלופות. בשנת 2013, למרות הצעות מריאל ויובנטוס, חתם יובטיץ' במנצ'סטר סיטי, אבל המזל לא היה איתו. פציעות מתמשכות בסיטי הובילו אותו בשנת 2015 לאינטר, שגם שם לא הרבה לשחק ולכבוש. אחרי השאלה קצרה בסביליה הגיע יובטיץ' בקיץ 2017 למונאקו, שם הוא עדיין לא שיחק העונה בליגה.
3. אדן הזאר (ריאל מדריד)
רק 4 שנים אחרי, בשנת 2012, עבר הזאר לצ'לסי, תמורת סכום גדול בזמנו של 33 מיליון יורו. כעבור 7 שנים בצ'לסי, יש לו שתי זכיות בפרמייר ליג (כולל שחקן העונה ב-2014/15) גביע אחד ושני גביעי הליגה האירופית עם מועדון שזכה למעט מאוד הצלחה אירופית לפני. הזאר גם הוביל במונדיאל האחרון כקפטן את נבחרת בלגיה למקום השלישי ולמועמדות רצינית מאוד לזכייה ביורו הקרוב. המעבר הענקי שלו הקיץ לריאל מדריד שם לו חותמת סופית של השורה הראשונה של הדור הנוכחי.
ניימאר (מתוך דף האינסטגרם הראשי של Neymar)
2. ניימאר (פ.ס.ז')
למזלו של ניימאר, שנחשב אז ליורשו של רוביניו, הכינוי לא היה סימן לבאות. בעוד שרוביניו אמנם שיחק בריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי אבל נחשב לכישרון מפוספס שאף פעם לא מימש את עצמו, ניימאר הפך להיות הכדורגלן היקר בהיסטוריה, לאלוף אירופה עם ברצלונה ולאחד משלושת השחקנים המדוברים ביותר בדור הנוכחי. כל זה למרות שהראש שלו לפעמים לא ממש בכדורגל, שהוא נוטה "להיפצע" כשלאחותו יש יום הולדת בברזיל, ושאוהדי פ.ס.ז' שונאים אותו אחרי שהתעקש לעבור בכל מחיר הקיץ חזרה לברצלונה, ללא הצלחה. מכל הרשימה הזאת, אין אדם יותר מרכזי בכדורגל של ימינו מניימאר, ובשיניים הוא רק המקום השני.
1. טוני קרוס (ריאל מדריד)
קרוס, אולי השחקן הכישרוני ביותר שנולד בגרמניה המזרחית, הפך את הפוטנציאל הגולמי שלו להישגים. עם 516 הופעות ו-55 שערים במדי באיירן מינכן וריאל מדריד (ובאייר לברקוזן, לה הושאל לשנה וחצי בשנת 2009), עם 17 שערים ב-96 הופעות בנבחרת גרמניה, עם זכייה במונדיאל בשנת 2014, 4 גביעי אלופות, 4 אליפויות, 3 סופרקאפ אירופאי ועוד שלל תארים, קרוס הפך להיות אחד השחקנים הדומיננטיים ביותר בכדורגל הגרמני ב-20 השנים האחרונות, כפי שצפה ביהרוף לפני 12 שנים. הוא למעשה היחיד ברשימה עם גביע עולם בנרתיקו, ואין ראוי ממנו להיות הפנים של דור היוטיוב הזה (וכנסו ליוטיוב לשער שלו במונדיאל האחרון מול שבדיה, וואו).
כותב הטור הנו סטודנט במכללת ספורט פאנל בקורס כתבי ספורט לפרטים על קורס כתבי ספורט לחץ כאן תגיות: #כתב_ספורט#כתב_ספורט #שדר_ספורט#שדר_ספורט #קורס_כתבי_ספורט#קורס_כתבי_ספורט #קורס_שדרי_ספורט#קורס_שדרי_ספורט #קורס_תקשורת_ספורט#קורס_תקשורת_ספורט #כדורגל#כדורגל #ספורט#ספורט #ליגת_העל#ליגת_העל #נדב_יעקבי#נדב_יעקבי #אורי_קופר#אורי_קופר #מנהלת_הליגות#מנהלת_הליגות #כדורסל#כדורסל #סקאוטינג#סקאוטינג #אנליסט_כדורגל#אנליסט_כדורגל #ניו_מדיה#ניו_מדיה #דוברות#דוברות #דיגיטל#דיגיטל #טניס#טניס #ערוץ_הספורט#ערוץ_הספורט #ONE#ONE #WALLA#WALLA #וואלה#וואלה #לימודים#לימודים #מכללה#מכללה #תקשורת#תקשורת #אצטדיון#אצטדיון