בשקט בשקט, מבלי שאיש שם לב, הפועל חדרה סוגרת שנה שלישית בליגת העל. הקבוצה מעיר הארובות תקעה יתד בליגה הבכירה, ומוכיחה לנו שהיא כאן כדי להישאר.
איך קרה שקבוצה קטנה, ללא אצטדיון ביתי, המתרפקת על הסיפורים משנות ה70, בהן הצעידו אותה בליגה הבכירה סמלי המועדון שולם שוורץ ז"ל, אבי ארגז ושלמה ארצי (לא ההוא מקיסריה), קבוצה שבעשור וחצי הראשונים של שנות ה-2000 דשדשה בין ליגה א' לליגה ב', הופכת לקבוצה לגיטימית בליגת העל?
נקפוץ אחורה בזמן לתום עונת 2007/2008, כשהקבוצה האדומה העפילה מליגה ב' לליגה א'. מעתה והילך הליגה החמישית בישראל (כשעוד הייתה קיימת הליגה הארצית) הופכת להסטוריה וחדרה הופכת לדיירת קבע בליגה א', תחילה א' דרום והחל משנת 2010 ליגה א' צפון.
לאחר מספר שנים אפורות, בספטמבר 2015, הונחה אבן הפינה הראשונה בתהליך הסנסציוני. ראש העיר החדש, צביקה גנדלמן, דחף לאיחוד בין 2 קבוצות העיר - הפועל חדרה ויריבתה המרה מ.ס גבעת אולגה. ההסכם ההיסטורי נחתם ושמה של הקבוצה שונה ל"הפועל חדרה גבעת אולגה". חודשיים לאחר מכן, בנובמבר 2015, במהלך משחק ראווה נגד מכבי חיפה, לזכרו של אגדת הקבוצה שולם שוורץ ז"ל, הודיעה הקבוצה שהיא מנציחה את זכרו בשמה של הקבוצה - "הפועל חדרה שולם שוורץ". את אותה עונה סיימה חדרה במקום השני בליגה א' צפון והעפילה לפלייאוף על כרטיס העלייה לליגה הלאומית. אותה עונה הסתיימה בטעם מר, לאחר שהודחה בפנדלים מול מ.ס כפר קאסם.
מאמן הקבוצה ושחקן העבר, מומו ניסטל, היה גאה ומאוכזב גם יחד. לאחר אותה הדחה כואבת הוא בחר להעיז והבטיח לקהל- "נעפיל בקרוב לליגה הלאומית. עוד שנה, עוד שנתיים, עוד שלוש, אבל נעפיל". חזונו של ניסטל מיהר להתממש, כאשר את עונת 2016/2017 סיימה הקבוצה במקום הראשון והעפילה לאחר 20 שנות היעדרות לליגה השניה, הליגה הלאומית. המאמן המאושר, כמו משה נביאנו, הגיע לארץ המובטחת אך לא זכה להיכנס אליה, כאשר לפני תחילת העונה הוא הוחלף בניסו אביטן.
בעיר שרר טירוף, אך מהר מאוד צהלות השמחה הוחלפו בחשש ונבואות זעם- מה שהספיק לליגה א' לא יספיק לליגה הלאומית. העובדה שהמגרש בעיר לא מאושר והקבוצה תיאלץ לנדוד לאצטדיון העירוני בעפולה לא הוסיפה אופטימיות. מביני עניין טענו שההבדל בין הליגות הוא דרסטי, ושאם הקבוצה לא תתחזק בצורה משמעותית היא צפויה לנשור בחזרה בתום העונה.
אחת הקבוצות המרגשות בליגה (צילום: מתוך דף הפייסבוק הרשמי של הפועל חדרה גבעת אולגה שולם שוורץ)
אותם "מומחים" אכלו את הכובע וביקשו ממנו עוד, מכיוון שככל שהעונה התקדמה הפכה הסינדרלה ממועמדת לירידה למועמדת לעלייה, ואת העונה היא סיימה במקום השני (אחרי הפועל תל אביב), השלימה 2 עליות ליגה רצופות וחזרה לליגה הראשונה לאחר 39 שנים. האצטדיון העירוני בעפולה הוחלף באצטדיון נתניה.
לפני תחילת העונה החגיגית בליגת העל, נבואות הזעם הכו שנית והבטיחו שחדרה לא תצליח להתמודד בליגה של הגדולים. אותן הבטחות שווא נופצו במהרה, כשלאחר מספר מחזורים הקבוצה המפתיעה הובילה בגאון את ליגת העל. את אותה עונה, 2018/2019, סיימה העולה החדשה בפלייאוף העליון והריצה בגביע המדינה הסתיימה רק בחצי הגמר. בכך הושלם הסיפור ההסטורי וההיסטרי של הקבוצה הקטנה והכל כך מרגשת. את שתי העונות הבאות בליגה הבכירה סיימה חדרה אומנם מחוץ לפלייאוף העליון, אך במאבקים על "אליפות" הפלייאוף התחתון, מאבקי ירידה זה לא בשבילה.
הפועל שולם שוורץ הוכיחה שלא צריך תקציב גדול כדי להפוך לקבוצה לגיטימית בליגת העל. צריך בסך הכל חופן של מושאלים שרעבים לצבור דקות משחק, קמצוץ של שמות גדולים ששיאם הרחק מאחוריהם ופגיעת צלף בשחקנים הזרים. עם מעט מאוד חופש כלכלי אך עין טובה חדרה פשוט מפציצה עם הזרים שהיא מנחיתה, המשדרגים אותה בכל פרמטר. החל מפרדי פלומיין וקווין טאפוקו, דרך ג'ונתן סיסה וגוסטבו מרמנטיני ועד אוסטין אג'ידה, שמשחקו האחרון לפני חתימתו בחדרה היה אותו גמר גביע במדי הפועל באר שבע נגד מכבי תל אביב, בו ספג שישה שערים כואבים ויצא לשנתיים הפסקה.
הפתגם "הסבלנות מרה אך פירותיה מתוקים" לעיתים נשמע כמו עוד קלישאה, אך לא בשביל שני שחקנים, לטעמי יכולים כבר לכנות אותם סמלים (באותה רשימת זהב עם השמות שהוזכרו בתחילת הכתבה), אשר נמצאים בקבוצה מימיה בליגות הנמוכות ועד היום. מצד אחד אסי גומה, חלוץ שכבש בכל ליגה ופלטפורמה מקצוענית בישראל (אחד מתוך מעטים, אם לא היחידי). מהצד השני, הלוחם (תרתי משמע),קפטן הקבוצה מנשה זלקה, שהוא סיפור בפני עצמו. הקשר האגרסיבי היה נעדר באופן קבוע ממשחקי הקבוצה על מנת לשרת שירות מילואים קרבי בצנחנים, וביום העצמאות ה71 למדינת ישראל (2019) אף הדליק משואה.
יש מסורת רבת שנים בקבוצה אשר ודאי מוסיפה לחיבור הכל כך מוצלח של סגל השחקנים. לפני כל משחק, בחדר ההלבשה, עומדים יחדיו מחובקים כל שחקני הקבוצה, יהודים נוצרים ומוסלמים, ושרים ביחד את השיר "מודה אני" של עומר אדם, ומוכיחים שבספורט אין שום מקום לפוליטיקה ועולים יחדיו כאגרוף מונף ומסתכלים לכל קבוצה בלבן של העיניים.
לאחר 3 שנים מוצלחות בליגה הבכירה, ראש העיר צביקה גנדלמן, מי שבעצם החל את התהליך המדהים, הודיע שבשנים הקרובות יוקם בחדרה אצטדיון כדורגל שיעמוד בתקנים המחמירים של אופ"א. אם הקבוצה תישאר בליגת העל כשהאצטדיון יושלם את זה רק ימים יגידו, אבל מה שבטוח זה שסיפורה המרגש של הקבוצה הזו הוא באמת לא סיפור ששומעים כל יום.
כותב הטור הנו סטודנט במכללת ספורט פאנל בקורס כתבי ספורט לפרטים על קורס כתבי ספורט לחץ כאן תגיות: #כתב_ספורט#כתב_ספורט#שדר_ספורט#שדר_ספורט#קורס_כתבי_ספורט#קורס_כתבי_ספורט#קורס_שדרי_ספורט#קורס_שדרי_ספורט#קורס_תקשורת_ספורט#קורס_תקשורת_ספורט#כדורגל#כדורגל#ספורט#ספורט#ליגת_העל#ליגת_העל#נדב_יעקבי#נדב_יעקבי#אורי_קופר#אורי_קופר#מנהלת_הליגות#מנהלת_הליגות#כדורסל#כדורסל#סקאוטינג#סקאוטינג#אנליסט_כדורגל#אנליסט_כדורגל#ניו_מדיה#ניו_מדיה#דוברות#דוברות#דיגיטל#דיגיטל#טניס#טניס#ערוץ_הספורט#ערוץ_הספורט#ONE#ONE#WALLA#WALLA#וואלה#וואלה#לימודים#לימודים#מכללה#מכללה#תקשורת#תקשורת#אצטדיון#אצטדיון